| התשמע קולנו - שיר לזכרו מאת דפנה הרמן |
התשמע קולנו - שיר לזכרו מאת דפנה הרמן |
| התשמע קולנו, אילן רמון שלנו? קול קורא בעוז- קול קורא בדמי, ומעל ענן כה ציפינו בברכה לך כאן… כך בין מרכבות של אש, פיללנו כולנו לנס שיתרחש, אך אתה וששת חבריך לצוות, כמטאורים סיימתם חייכם והייתם לכוכבי שבת. כמה אירוני – כמה טראגי, שאותה האטמוספירה כחולת מראה שמגינה עלינו- אותה האטמוספירה שחקרת למענינו, ושאתה, אילן, אמרת שהיא דקה, וביקשת לשמור עליה אפילו מפנינו, דווקא היא לא שמרה עליכם. נעלה שמי רקיע בעת שובכם. הציתה לפידי אש וכיבתה את פתיל חייכם. ואתה, אילן רמון, במלוא שיעור קומתך, בכל יפי אישיותך, ודאי מוסיף להתבונן בנו באותו חיוך רחב ובאהבה, במבטך שובה הלב, בקסמך הרב שלא איבד ענווה. אתה הראשון בכל אתגר שלפניך נכון. נושא דגל מחקר החלל הישראלי בגאון. אסטרונאוט כחול- לבן שלנו הראשון. טייס למופת וחוקר- איש משפחה חם וחבר. ואנו כאן עלי - אדמות נוסיף להמריא ולחקור בעקבותיך. ודאי זו צוואתך, וזכות גדולה היא לנו להמשיך את מורשתך. בכל פעם שנביט לעבר הכוכבים המנצנצים, יזהר כוכבך שלך באור מיוחד ומשמים, הוא שיזכיר לכולנו בשמך, כי יש לנסוק מחוץ למרומים. לחקור ולהבין את רזי היקום האינסופיים. לגלות את פלא הקיום- פלא החיים. מאת: דפנה הרמן, מורה למדעים חט"ב אורט "דפנה", קרית ביאליק כ"ט בשבט התשס"ג 1.2.03 |
| התחלה |