סיפור חייה שהתחילה בכתיבתו ולא הספיקה לסיים… |
"לא אחת השתוקקתי לכתוב ומעניין, כשאני מרגישה וחשה שאכן עלי לעשות זאת חולפת בזכרוני תמונה של נערה אשר חזרה מפעולה בנוער-העובד, יושבת על מדרגות ביתה הצופות רחובה, דמעות זולגות מעיניה והיא מבטיחה לעצמה "כשאגדל אהיה סופרת ואז אספר, כן אני אכתוב ואגלה לכל העולם איזה ילדות אומללות יש!"
זה היה אז, כשהייתי ילדה, היום אני אשה ואם גאה לשלושה ילדים והנה שוב באה תשוקה זו. אמנם עיני אינן דומעות אבל לבי דואב ודוחפני לגלות ולספר שמא קורותי יעזרו לאלה שאינם יודעים… לאלה כמוני שכמעט ומאחרים…" |
|
