קורות חייו |
""בתאריך 1.2.2003 בשעה 16:16 שעון ישראל אמורה היתה לנחות המעבורת "קולומביה".
אילן רמון אל"מ בחיל האויר הישראלי ייצג את ישראל כאסטרונאוט הישראלי הראשון.
בזמן החזרה לאטמוספירת כדור הארץ התפוצצה המעבורת עקב תקלה שמהותה טרם ברורה.
ב – 16.1.2003 המריאה החללית "קולומביה" ובכך הפך אילן רמון לישראלי הראשון בחלל.
אילן נולד ב- 20.6.1954 ברמת גן ובהמשך עבר לבאר שבע שם העביר את רוב שנות התבגרותו.
בשנת 1972 התגייס לצבא לחיל האויר ובשנת 1974 סיים קורס כטייס קרבי והטיס מטוסי מיראז' וסקייהוק.
בשנת 1980 היה בין עשרת הטייסים הראשונים להטיס מטוסי F-16.
בשנת 1981 השתתף בתקיפת הכור בעיראק.
באפריל 1983 השתחרר מן הצבא ולמד לימודי אלקטרוניקה ומחשבים באוניברסטית תל-אביב. לאחר סיום לימודיו הצטרף לצוות פיתוח מטוס הלביא.
בשנת 1988 חוזר אילן לחיל האויר כמפקד טייסת פאנטומים ומאוחר יותר F-16.
בשנת 1994 מתמנה אילן לראש מחלקת אמצעי לחימה.
בשנת 1998 נבחר אילן לייצג את מדינת ישראל כאסטרונאוט הראשון.
פרטים על משימתו של אילן רמון (מתוך אתר מעריב אינטרנט)
האימונים לתפקיד
בארבע השנים בנאס"א עבר אל"מ רמון שורה של אימונים מיוחדים ובדיקות גופניות שונות. אחת הבדיקות הראשונות, למשל, נועדה לבחון האם הוא סובל מקלסטרופוביה. במסגרת הבדיקה, הוכנס רמון לשק גדול, שאליו חובר צינור שמזרים אוויר."הזהירו אותי שאני עשוי לשהות שם כשעה, אבל כבר לאחר עשר דקות הוציאו אותי", הוא סיפר בסיום הבדיקה. בחודשים הראשונים בנאס"א הספיק רמון גם לטוס בסימולאטור של מעבורת חלל.
בתור טייס קרב ותיק, לא התקשה רמון בביצוע המשימה החדשה: "בסך הכל, המכשירים במעבורת החלל ובמטוס האף-16 כמעט זהים ולשני הכלים בקרת טיסה בשיטת טוס-אל-חוט. עבור מי שיש לו ניסיון במטוס קרב, זו לא משימה מסובכת מדי. עם זאת, המעבורת היא כלי מאוד מורכב ומירווח הטעות של הטייס קטן מאוד".
בסוף שנת 2000 נקבע צוות האסטרונאוטים שאיתו יטוס אל"מ רמון לחלל. בשלב זה
גם הפכו האימונים לקבוצתיים וכל אחד מאנשי הצוות למד להכיר את האנשים איתם ישהה במשך 16 ימים במעבורת החלל.
בתחילת שנת 2001 החל צוות הטיסה באימונים משותפים. מאז המשיכו חברי הצוות להתאמן לקראת הטיסה. חלק מהאימונים כללו הדמיות מדויקות, אחת לאחת, של ימים שלמים מתוך המשימה המתוכננת.
הניסויים
הניסוי אותו ערך אילן רמון במהלך שהותו בחלל פותח על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומכונה "המשימה לכדור הארץ". מטרת הניסוי היא לחקור את אקלים כדור הארץ. רמון היה אחראי על חקר השפעתם של אירסולים (חלקיקים) באטמוספירה על האקלים. תוצאות הניסוי עשויות לסייע רבות בחיזוי מזג האוויר וביכולת להגיע להבנה עמוקה יותר של העננות המתפתחת.
את מדידות החלקיקים ביצע אל"מ רמון מעל הים התיכון. במקביל, בוצעו מדידות מהקרקע וממטוס אזרחי. גם חלקים אלה של הניסוי יהיו באחריות ישראל.
רמון קבע מתי להפעיל את המצלמות ובאיזה אורכי גל לצלם את החלקיקים. באחריותו גם לוודא שמעבורת החלל מוקמה כך שהמצלמות שיותקנו בתא המטען יצפו לכיוון הנכון.
ניסוי נוסף שביצע רמון הוכן בידי תלמידי תיכון "אורט" קריית מוצקין. הניסוי נבחר מתוך עשרות הצעות לניסויים שהגישו לנאס"א תלמידים מכל העולם. לכבוד הזכייה הוזמנו נציגים מבית הספר לכף קנדי, לצפות בשיגור. הניסוי עוסק בגידול גבישים בחלל, בתנאי כבידה. הוא אמור להראות את ההבדלים בין גדילת גבישים בתנאי האטמוספירה (כבידה) לבין תנאים מחוץ לאטמוספירה (כבידה מזערית). הגבישים הונחו בתוך נוזל המכונה מי זכוכית, תוצר של זכוכית שהומסה במים.
הדמייה שביצעו התלמידים העלתה את התוצאות, לפיהן כי תנאים של אי-כבידה בולמים או מונעים לחלוטין את גדילת הגבישים. התלמידים ביקשו מרמון לבצע את הניסוי בחלל, ולאמת או לשלול את מימצאיהם, בשיחה שנערכה בין רמון לכמה תלמידים מבית הספר, על הניסוי המתוכנן.
ניסוי נוסף שביצע רמון,ופותח בישראל הוא בתחום תרביות של תאים מהונדסים. הניסוי ייסייע בפיתוח מחקר ישראלי, העוסק בטכנולוגיה לשיקום איברים מתאי גזע. המחקר, בראשותו של פרופ' דן גזית מהמחלקה לביוטכנולוגיה של השלד בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, מתמקד בשיקום רקמות השלד באמצעות הפיכת תאי גזע בוגרים לרקמות שלד, בשיטות של הנדסה גנטית.
באמצעות התרביות ששוגרו לחלל תיבדק השפעת תנאי הכבידה מזערים שבחלל על היווצרות עצם בחלל, בהשוואה לתנאי כדור הארץ.
פרופ' גזית ורעייתו סולמה, המשתתפת אף היא במחקר, מתארחים בנאס"א וצפו בשיגור המעבורת.
הצוות
מפקד המשימה: ריק האסלנד, סגן אלוף בחיל האוויר האמריקני.
הטייס: וילי מק'קויל, שירת כטייס בצי האמריקני.
מפקד המטען, האחראי על כל הניסויים המדעיים שתישא המעבורת: לוטננט קולונל
מייקל אנדרסון, טייס מטוסי פיקוד ותידלוק אמריקני.
שלושת מומחי המשימה של הטיסה: קומנדר ד"ר לורל קלארק, רופאה מוטסת בחיל הים האמריקני; ד"ר קריס צ'וואלה, טייסת אזרחית ומדענית אמריקנית ממוצא הודי וקפטן ד"ר דיוויד בראון, רופא תעופתי בחיל הים האמריקני, שעבר גם הוא קורס טיס.
החיים על המעבורת
לאחר שהמעבורת קולומביה נכנסה למסלולה ההיקפי, עברו שם האסטרונאוטים למצב רוח רגוע יותר.
אנשי הצוות לא צריכים ללבוש חליפות חלל או מסיכת חמצן. האויר במעבורת נקי יותר מזה שעל כדור הארץ.
בתא המגורים של האסטרונאוטים, המשמש גם חדר אוכל וחדר שינה, מותקנת מערכת מיוחדת לסינון אויר, כזו שבפיקוד העורף רק חולמים עליה. מערכת נוספת דואגת למזג-האוויר במעבורת. היא מווסתת את הלחות ואת הטמפרטורה בתוך תא המגורים.
האסטרונאוטים מרחפים בסיפון המעבורת, בין תא הצוות לתאים המעבדה כשהם לבושים בטי-שירט ומכנסיים.
את הארוחות שלהם אוכלים הם אוכלים לאט ובזהירות, כדי לשמור על האוכל בתוך הצלחת. האסטרונאוטים מעדיפים מזון דביק, רצוי כזה שאיננו מתפורר. פירורים, כידוע, נוטים לרחף באוויר יותר משניצל או חביתה.
האוכל שמספקים השפים של סוכנות החלל מגיע יבש, ומאוחסן בשקיות ואקום מיוחדות שמכין מראש מפעל בניו-ג'רסי. אילן רמון ביקש וגם קיבל, מזון כשר. צ'יזבורגר הוא בהחלט לא בתפריט, אבל בסך-הכל יש במטבחה של קולומביה 70 פריטי מזון שונים ו-20 סוגי משקאות.
ארוחת בוקר טיפוסית בחלל כוללת מיץ תפוזים, אפרסק אחד, חביתה מקושקשת, נקניקיה, שוקו ולחמניה מתוקה. בצהריים אוכלים האסטרונאוטים נזיד פטריות, כריך בשר, עגבניה מאודה, בננות ועוגיות לקינוח. בערב מוגש סטייק עם ברוקולי, ומי שרוצה יקבל גם תוספת שרימפס, תות-שדה, פודינג, ושוקו, הפעם לקינוח. בין לבין, אפשר לנשנש חטיפים, שמאוחסנים גם הם במזווה של קולומביה.
בתחום המשקל העודף, לא לקוחים בנאס"א סיכונים מיותרים. אסטרונאוט ממוצע צורך בחלל בערך 2700 קלוריות ביום. אף אחד בסוכנות החלל האמריקנית לא רוצה להיות זה שירחיב את החליפות לאסטרונאוטים שיעלו במשקל.
הפריטים שלקח לחלל
תשעה מתוך עשרת הפריטים שלקח איתו אל"מ אילן רמון לחלל. את העשירי הוא שומר בסוד...
1. נס הנשיא - תמונה עם סמל המדינה
2. דגל חיל האוויר
3. דגלון עם סמל סוכנות החלל הישראלית
4. אבן עם סמל אוניברסיטת תל אביב
5. דגלון עם סמל מוזיאון חיל האוויר
6. דגלון עם סמל העיר רמת גן, עיר הולדתו של רמון
7. דגלון עם סמל העיר באר שבע, העיר בה גדל רמון
8. דגלון עם סמל בית הספר "בליך", הממוקם בשכונת מגוריו של רמון ובו ילמדו ילדיו כשיחזרו לארץ
9. ציור שצייר נער בגטו טרזין, ממוזיאון האמנות של "יד ושם"
אילן רמון השאיר אחריו הורה, אשה וארבעה ילדים
יהי זכרו ברוך " " |
|
